זנזיבר
feature image

זנזיבר

מכירים את זה שלא הכול מסתדר לכם כמו שאתם רוצים? אתם מנסים לסדר, עושים שמיניות באוויר, מזיזים דברים, משנים דברים, מתחננים לאנשים וזה פשוט לא מצליח? 

ומכירים את זה שברגע ששחררתם ואמרתם כבר יאללה יהיה מה שיהיה, אז באה התפנית. אבל אז, גם באה תפנית יותר מפתיעה ממה שאפילו אתם ציפיתם.

מכירים? אז זנזיבר...

 

אני מוכנה להישבע שניסיתי להחליף את ההונג קונג הזה שהיה לי לפחות 10 פעמים. ביקשתי מאנשים שייקחו אותו, התחננתי! לא התחשק לי לטוס לשם, התחשק לי משו אחר ואף אחד לא רצה..

יומיים לפני אני פתאום מקבלת הודעה דווקא מחבר אם בא לי להחליף. כמה שמחתי! ברור שאמרתי כן. יום למחרת הגיעה הודעה אף יותר מפתיעה - אם בא לי לקחת זנזיבר, אוברדיי (נשארים שם כמה שעות) תמורת הבומביי שאליו החלפתי.

לא הבנתי. ווידאתי שאני קוראת נכון... מפה לשם הגעתי לזנזיבר...

 

הגענו לשדה תעופה קטן ממש, נראה כמו תחנת אוטובוס באיזה כפר נטוש. ממש ככה. אבל כבר מחלון המטוס יכולנו לראות את החופים המדהימים ואת הטבע המקסים. טוב, אז יש לנו בדיוק 12 שעות להיות כאן, עד שאוספים אותנו חזרה ואנחנו חוזרים הביתה. אז מה עושים ב-12 שעות? שמענו המון על החופים הצפוניים של זנזיבר. מרחק של שעה נסיעה, שמענו שהם הבתוליים והיפים ביותר. 

 

כשהגענו למלון הם התקשרו עבורנו לנהג וכולנו עלינו על וואן בדרך לגן עדן. נשבעת, אין דרך אחרת לתאר את זה. נסענו כשעה הלוך לחוף שנקרא נונגווי. כל התמונות האלה שאתם מכירים שאנשים מעלים עם מים טורקיז 'בלי פילטרים' לאינסטוש. זה שם. באמת אין מילים לתאר את השלמות הזאת. חוף בתולי ונקי, כמעט שום דבר באופק. כמה ריזורטים מפוזרים על קו החוף וזהו. מדהים. כל כמה מטרים ארוכים אפשר למצוא איזה בוטקה כזה שמציע לשכור סירת פדלים או סאפ או דברים בסגנון.

 

ניתן להשתמש שם בדולרים אבל עדיף להמיר למטבע המקומי ככה זה טיפה יותר זול. אז מה שעשינו זה פשוט רבצנו, ישבנו על החול המדהים ולא יכולנו להוריד את העיניים מהכחול של הים. זה מן קטע כזה, כאילו חלום בתוך חלום. כי כשיצאנו מהארץ היה קר, וגשם מטורף נפרד מאיתנו לשלום לפני ההמראה מתל אביב ופתאום, הפסקה לרגע, מגיעים למקום מדהים וחם עם שמש יוקדת. הכי סוריאליסטי שיש. אגב, אם כבר אמרתי שמש יוקדת, התכוונתי לזה...חייבים שם קרם הגנה והמון. פליז אל תשכחו או אל תהיו גיבורים, השמש שם פשוט מטורפת ונשרפים תוך שניות.

 

אז אחרי כמה שעות שמש וכמה שייקים מפנקים עשינו דרכנו חזרה אל העיר, למלון. ישנו איזה שעה, ירדנו לראות שקיעה, אכלנו ארוחת ערב מדהימה במלון וחזרנו שזופים ומרוצים למטוס שלנו שחיכה רק לנו. מדהים איך 12 שעות של אוורור יכולות לעשות את העבודה. זו הייתה טעימה קטנה ומדויקת ממקום שאין ספק שארצה לחזור אליו שוב.

contact instagram