אין כמו ניו יורק
feature image

אין כמו ניו יורק

למה אין כמו ניו יורק? כי אף פעם לא נגמר מה לעשות שם. כי תמיד תמצאו פינה חדשה שלא ראיתם לפני. כי כל חמש דקות בערך צצה לה אטרקציה חדשה. כי אפשר למצוא שם כל דבר שרק תרצו - הצגות שוות, אולמות קולנוע מפנקים, מסעדות מטורפות, ברים מגניבים, פארקים, גני חיות, מתחמי חנויות ענקיים, אופרות, קונצרטים.. ובקיצור מה לא.

 

אז כששואלים אותי איך אני - שמדיילת כבר ארבע שנים ונמצאת בניו יורק בממוצע פעם בחודש - עדיין מתרגשת ממנה, זה איך:

קודם כל, חשוב לציין שכבר הפסקתי לחפש אחרי כל הדברים הבומבסטיים - אלה ש"חייבים" לראות. עכשיו אני נמשכת יותר למקומות הקטנים, לפרטים הקטנים, לאזורים ולמקומות שלא כולם מכירים.

כך בשיטוט אחר הצהריים אחד באזור הווסט וילג' ביום חם בטירוף, כשכל מה שהגרון שלי מבקש הוא משקה צונן ומפנק, הגענו לרוף טופ קטנטן במלון חמוד כל כך! 

 

כשנכנסים למלון 'ארלו', מקבלת את פני האורחים חנות ממתקים קטנה ומהממת. כל מיני דברי מתיקה ושטויות צבעוניות שעושות חשק להישאר בחנות לנצח. לאחר פיתום קל של הבטן במתוקים מוגזמים, עלינו למעלה לרוף טופ החמוד הזה.

מהר מאוד הבנו שאנחנו מעוניינים להתפנק על הספות שנפרשו בצל בחוץ וביקשנו את המשקה הכי קר שאפשר למצוא בבר. כך קרה שבפעם הראשונה בחיי נתקלתי ב'פרוזה' שזה בעצם פרוזן-רוזה -יין רוזה עם תוספות של תותים מקרח - תענוג! יש תפריט קוקטיילים עשיר ותפריט מזון והמקום פתוח עד השעות הקטנות של הלילה. 

כשחזרנו עייפים למלון לשנ"צ (כי חייבים שנ"צ אחרי שיטוט ממושך בחום הקופח) כבר התחלנו לחשוב על השאלה הנצחית – "איפה אוכלים היום בערב?". ישנה רשת מסעדות בשם 'ל'אנטריקוט' שנמצאת במספר ערים בעולם, בניהן פריז וניו יורק. זו אחת המסעדות האהובות עליי, בעיקר בגלל הפשטות שבה. חוץ מהאוכל הנפלא, יש למסעדה קונספט מעניין – למסעדה אין תפריט של עיקריות. הדבר היחיד ששואלים אתכם הוא האם תרצו יין ובאיזו מידת עשייה תרצו את הסטייק. מיד לאחר לקיחת ההזמנה מגיע לשולחן לחם טרי, עם חמאה וחרדל היסטרי. זה קשה, נכון, אבל נסו לא להתמלא מהלחם (אני אף פעם לא עומדת בזה מרוב שהוא טרי ומחסלת הכל).

למנה ראשונה מגיע סלט עלים עם אגוזי מלך ורוטב אלוהי שמכינים שם. כשהסטייק מוכן, חותכים אותו לפרוסות ומפזרים עליו רוטב שמתחשק פשוט להתכסות בו. אבל הדבר המגניב באמת הוא שמחלקים את המנה לשתיים. מנה אחת מגישים בליווי צ'יפס ושאר המנה מחכה על מגש חם עד שאתם מסיימים את מה שיש בצלחת, כדי שהיא לא תתקרר. בקיצור ארוחת ערב מהסרטים, פשוט מושלם.

 

כמו שאמרתי, אני מחפשת כבר את הפינות השקטות, את הניו יורק שאני עדיין לא מכירה, ואיזו דרך טובה לעשות זאת אם לא פשוט לטייל ולתת לרגליים לגלות את העיר?

כשהגענו לאזור נהר ההדסון לקראת השקיעה, גילינו מחזה מדהים. כל קו השמיים היה בצבעים משכרים של כתום חזק. התהפנטנו וירדנו יותר למטה כדי להגיע כמה שיותר קרוב למים. כך הגענו ל-Pier 96, Hudson river park. פארק גדול וירוק, על גדת הנהר עם מזח מהמם. פשוט ישבנו שם והסתכלנו על השמש יורדת לה וצובעת את השמיים בצבעים משוגעים. אם תשאלו אותי - מומלץ לקחת כמה פינוקים, משהו לשתות, משהו לנשנש ולעשות שם פיקניק אל מול השקיעה. הבילוי האולטימטיבי.

וכך נפרדנו מניו יורק שוב... כי צריך כבר לחזור הביתה ולצאת ליעד הבא..

contact instagram