סופה בניו יורק
feature image

כל שנה זה קורה, לפחות פעם אחת. יש דיילים שיגידו לכם שזה הסיוט שלהם ובגלל זה הם משתדלים שלא לטוס לניו יורק בחורף, ויש דיילים כמוני, שמקווים שהם יהיו אלה שיתקעו בניו יורק עוד כמה לילות בגלל הסופה.
תמיד קינאתי בחברים שהיו נוסעים לחופשה ומשהו היה מונע מהם לחזור בתאריך המתוכנן והם "נתקעו" שם עוד יומיים-שלושה, תמיד רציתי גם.
ובכלל, מה זה להיתקע?! אתה בסה"כ זוכה להיות במקום שבחרת מראש לנסוע אליו, עוד כמה ימים. בעיניי זה מבורך.
אז מה אם קפוא ויורד מלא שלג ורוב החנויות סגורות. אז מה?! להפך! זה החלק הכייפי.


אז השנה סופסוף גם לי זה קרה. המראנו לניו יורק בידיעה שעומדת להיות סערה, מה שלא לקחנו בחשבון זה שהיא תשאיר אותנו שם עוד שני לילות.
הכול התחיל כרגיל, טיסה רגילה (עד כמה שטיסה לניו יורק יכולה להיות רגילה), הנחיתה הייתה רגילה, הנסיעה למלון הייתה רגילה ואפילו היום וחצי הראשונים היו ממש רגילים. ואז מה שנקרא, נפתחו שערי שמיים ושלג מטורף התחיל לרדת. שלג כבד ממש שתוך כמה דקות כבר נערם ברחובות.
אנחנו שידענו מראש שזה מה שהולך לקרות, הכנו לעצמנו מצבור קטן של אוכל ושתייה והפעלות, כי ידענו שבטח הכול יהיה סגור.
ובאמת כך היה, כמעט הכול היה סגור. הסופרים, חנויות הבגדים, המסעדות ובתי הקפה. מנהטן נראתה כמו עיר רפאים, וזה החלק שחיכיתי לו כל כך.
יש קסם בדבר הזה, בעיר מלאת החיים הזאת, שלרגע לא שוקטת, פתאום בדממה מוחלטת. אם נקביל את זה לכאן, אז זה בערך כמו לראות את נתיבי איילון ביום כיפור, רק הרבה יותר עוצמתי.
בבוקר למחרת, שכבר התחיל להיות די משעמם להיות תקועים בחדר המלון הפצפון, החלטתי בגבורה שזה הזמן לצאת לשלג. וואוו, כמה שלג!


מעולם לא ראיתי את הסנטרל פארק כל כך יפה, כל כך לבן. הרחובות, כוסו במעטה שלג עבה, המכוניות נקברו תחתיו. אחד המראות המקסימים.
כמובן שבערך באותו זמן קיבלנו כולנו טלפונים שנכון לעכשיו נמלי התעופה סגורים לתנועה וכי בוטלו מאות טיסות ושלנו בניהן ויודיעו לנו בקרוב מתי היא תחודש.
אני כמובן לא ידעתי את נפשי מרוב אושר.
בזמן שכל תושבי ניו יורק סגורים בבתים מפחד מהקור העז, אני יצאתי מהמלון עם חברים לטיול קצר בסנטרל פארק (עד שקפאו לנו האוזניים), הלכנו לראות סרט בקולנוע (והיינו בו לבד) ובעיקר טיילנו והסתובבנו בעיר רפאים, שאנחנו מכירים אותה כעיר הכי ערנית בעולם.


עכשיו כשחוויתי סופסוף את החוויה הזאת אני חייבת להודות שלא צריך שוב...היה קר מידיי...מדהים, אבל קר מידיי.
נראה לי שאחזור שוב באפריל.

contact instagram